מנטש מרדכי נ' לינאה מקלחונים בע"מ

פסק דין

1.האם התובע זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, בשל הפרת חובת השימוע. זוהי השאלה העומדת להכרעה בסכסוך שבין הצדדים.

2.רקע עובדתי

א.הנתבעת היא חברה לייצור מקלחונים ולהתקנתם.

ב.הנתבעת אינה חברה בארגון מעבידים.

ג.התובע עבד כפועל ייצור אצל הנתבעת, כארבע שנים, עד שפוטר.

ד.תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבעת היא מיום 24.4.05 ועד יום 30.4.09.

ה.הודעת פיטורים ניתנה לתובע חודש לפני סיום עבודתו בפועל, ביום 30.3.09 (מכתב פיטורים צורף כנספח ת/2 לכתב ההגנה).

ו.התובע המשיך לעבוד בפועל בתקופת ההודעה המוקדמת.

ז.הסיבה לפיטורי התובע היתה צמצומים ושינוי ארגוני בנתבעת (עובדה זו צוינה במכתב הפיטורים). במסגרת ההחלטה על פיטורי התובע, נלקחה בחשבון גם שביעות הרצון הנמוכה מעבודתו. התובע אישר בעדותו כי עובדים נוספים פוטרו סמוך לפיטוריו (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 13-21). בנוסף, סמנכ"ל הנתבעת העיד כי בעקבות משבר כלכלי בשנת 2008, חלה ירידה בביקושים למוצרי הנתבעת, שהם מוצרי יוקרה ועל כן הנתבעת נאלצה לבצע התאמות וצמצומים בכח אדם ובעלויות נוספות. בשל הירידה בהזמנות, עיקר הקיצוץ היה במחלקת הייצור, כאשר במקביל לתובע פוטרו עוד 4 עובדי ייצור (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 12-21)

ח.לאחר סיום העבודה, נערך לתובע גמר חשבון ושולמו לו פיצויי פיטורים, פדיון חופשה והבראה.

3.בכתב התביעה נתבעו בנוסף לפיצוי בגין אי עריכת שימוע, גם שכר בגין תמורת עבודה בשעות נוספות וכן דמי גמולים לפנסיה. בפתח ישיבת ההוכחות נעשה נסיון גישור על ידי נציגי הציבור. לאחר שזה לא צלח, הצדדים הסכימו שהדיון ישמע בפני דן יחיד והתובע צמצם תביעתו לפיצוי בגין הפרת חובת השימוע, בגובה של 3 משכורות (ולא לשש משכורות, כפי שנתבע בכתב התביעה – עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 17-18).

4.לטענת התובע, הוא פוטר מבלי שנערך לו שימוע, ובלשונו (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 16-22):

"אני רציתי לדעת הסברים למה פיטרו אותי, אני 4 שנים הייתי עובד ללא מחלות, לא הייתי עובד בעייתי, ולא הסבירו לי מה הסיבה שפוטרתי.

...

המנהל לקח אותי למשרד, שלף מעטפה והוציא את המכתב פיטורים, אמר לי הוא מפטר אותי. כל האקט הזה לא לקח יותר מדקה. לפני זה לא אמרו לי שום דבר.".

לאחר ששמעתי את עדות התובע ואת עדי הנתבעת - מר יעקב קליאן, מנהל הייצור בנתבעת ומר יהודה שטקל, סמנכ"ל כספים ומנהל בנתבעת, הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את נטל השכנוע בנושא זה.

להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו.

5.על פי ההלכה הפסוקה, "לא בכל מקרה בו מופרת זכות השימוע די בהפרה זו כשלעצמה כדי לזכות את העובד בפיצוי כספי עקב הפרת הסכם העבודה." (ע"ע (ארצי) 573/09 זיידמן – אי סי איי טלקום בע"מ, [פורסם בנבו] (16.12.10); ע"ע (ארצי) 93/07 ארבל - נ.א.ס.ס. נוירומסקולר אלקטריקל סטימיולשין סיסטם בע"מ, [פורסם בנבו] (19.11.08)).

ביחס לפיטורי צמצום נפסק כי "...הצורך בצמצום מצבת כח האדם הוא עילה מוצדקת לפיטורים, בכפוף לבדיקת עניינו של כל עובד באופן אישי (ע"ע (ארצי) 1456/02 משה - איגוד ערים לכבאות טבריה; לא פורסם)." ע"ע (ארצי) 113/08 חרב והיב - עו"ד יוסף קבלאן ראש המועצה המקומית בית ג'ן, [פורסם בנבו] (24.1.10)).